החלטה בתיק מ"ת 25207-05-11

בקשה למעצר עד תום ההליכים.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המונה ארבעה אישומים שעיקרם קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1), סחיטה באיומים (ריבוי מקרים) לפי סעיף 428 סיפא, סחיטה בכוח (ריבוי מקרים) לפי סעיף 427(א) והטרדת עד עבירה לפי סעיף 249. לאישום השני התווספה עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 ולאישום הרביעי התווספה עבירה של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(א), הכל על פי חוק העונשין התשל"ז-1977.

המשיב ואחיו עוסקים בתיקון כלי רכב אותם הם מבקשים למכור ולצורך זה הם נזקקים לשירותי מוסך. כתב האישום מגולל מספר פרשיות, בגדרן הטילו האחים אימה בהתנהגות תוקפנית, באיומים ולעיתים אף באלימות פיזית - זאת עבור תיקוני כלי רכב בחינם או בהנחה משמעותית.

האישום הראשון - מוסך קצב:

בהודעת חזי קצב מיום 28.03.11 מאשר הוא כי עובד כמנכ"ל מוסך טויוטה בחולון. הוא מספר על המשיב ואחיו הנוהגים להגיע למוסך לטפל בכלי הרכב שלהם.באשר לנהלים, אם מדובר ברכב בתקופת אחריות, הם פותחים כרטיס וכך גם כאשר מדובר בטיפול. כאן בא משפט לא מובן "אם האוטו בתקופת האחריות הם פותחים כרטיס וכשהם צריכים לעשות טיפול הם פותחים כרטיס ואם לא הם לא פותחים כרטיס ואז הם ניגשים ישירות לבעל המקצוע ומדווחים על הבעיה ואחרי התיקון אם זה תיקון שהם לא פתחו כרטיס הם לא משלמים עליו". הרישא למשפט ברורה. בתקופת האחריות או לצורך טיפול, הם פותחים כרטיס. לא ברור לי, באילו נסיבות לא פותחים כרטיס וממילא לא משלמים.

עוד הוסיף כי מאז היכרותו אותם, משך שלוש שנים, הם לא משלמים על תיקונים מסוימים משום שהם מטילים אימה על בעלי המקצוע. לדבריו, תמיד הם באים יחד. בניגוד ללקוחות האחרים, הם לא מגיעים למשרד אלא ניגשים ישירות לבעלי המקצוע אשר לא גובים מהם כסף עקב חששם מהם. הוא עצמו לא מבקש מהם תשלום מחשש שיפעלו באלימות כלפיו או כלפי עובדיו. לדבריו, הוא טיפל בכלי רכב שלהם עשרות פעמים ללא תשלום. לשאלה מדוע הוא חושש מאלימות, השיב כי הדבר ניכר בחזותם, ואופן כניסתם למוסך ובעובדה שבתום הטיפול הם נכנסים למכונית ונוסעים מבלי לשלם. העד מעריך את עלות הטיפולים אשר לא שולמו בסך כ 10,000 ש"ח.

בהודעתו התייחס העד לאירוע אשר התרחש בחודש פברואר 2011. השניים הגיעו לנקודת החשמלאי. בין העד לבינם פרץ ויכוח בשל חוב ישן. השניים סרבו לשלם את המחיר שהתבקש, במהלך הויכוח הם דחפו אותו וחאלד - האח הגדול - סטר לו. שניהם אמרו לעד שלא ירים את הקול עליהם. העובד אוסאמה הגיע למקום להפריד ביניהם והם ניסו לתקוף אותו ודחפו אותו. גם אלכס ניסה להפריד וגם הוא נהדף. לאחר מכן, העד שמע מעובד בשם אכרם כי השניים התקשרו אליו ושאלו לכתובת מגוריו של העד. העד התקשר למשיב בתיווכו של אכרם והמשיב אמר לו שהוא פגע בכבודם ושיש לו מזל שהם מכבדים אותו. לדבריו, הוא נתקף בפחד כשנודע לו שמבררים את כתובת מגוריו משום שיש לו אישה וילדים. העד נמנע מלהגיש תלונה במשטרה משום שלא רצה  "להדליק את האש יותר מדי" ולא רצה לסבך את עובדיו. הוא לא מצא טעם להתקשר למשטרה אחרי התקיפה משום שידע שיעצרו אותם ומיד לאחר מכן הם ישוחררו.

לדברי העד, אירוע התקיפה הוא האירוע היחיד בו אוים, אך עם זאת הבהיר כי המשיך לתת להם טיפולים ללא תמורה מחשש שיפעילו אלימות. לשאלת החוקר מנין הסיק כי תופעל כלפיו אלימות אם הדבר לא נעשה בפועל, הוא השיב כי הסיק זאת משפת גופם ומחזותם.

ממזכר של החוקר יחזקאל שאולי, מיום 30.3.11, כותב הוא כי שוחח עם אלכס - מנהל מחלקת חשמל במוסך קצב - ושאלו על המשיב ואחיו, ואופן התנהלותם. אלכס סיפר כי השניים מגיעים למוסך כ 3 שנים, ובדרך כלל לא פותחים כרטיס. עוד הוסיף, כי אם בעת הגעתם הוא עסוק עם לקוחות אחרים, הוא עוזב את הרכבים בהם הוא מטפל, והולך לטפל ברכבם של המשיב ואחיו. משנשאל מדוע, השיב שהם אנשים לא צפויים והוא לא רוצה להתעסק איתם, כי הם נודניקים וינדנדו לו. משהתעקש החוקר כי רבים הם האנשים שמנדנדים, השיב אלכס שאכן, אך איתם לא רוצה להתעסק כי הם בלתי צפויים במובן זה שרגע אחד הם יכולים לחבק ולחייך אלייך ורגע אחרי "הם יכולים להתהפך עלייך".

החוקר המשיך וחקר באשר לפרוצדורה הנהוגה בנוגע לתשלום ופתיחת כרטיס - ושאל שאלה היפותטית לפיה מה יקרה במצב בו יבואו אליו שניים לצורך בדיקה, כשאחד מהם נראה עבריין - אלכס השיב כי לאחר הבדיקה ייקח אותם לקבלה לצורך פתיחת כרטיס. עם זאת, במקרה של המשיב ואחיו, לא יעשה כן. החוקר שאל לפשר השוני, ואלכס השיבו כי אינו יודע, אולי חזי (מנהל המוסך) מוציא להם חשבונית מרוכזת . לשאלה האם ייתכן וחזי מפחד מהם, השיב שלחזי יש משפחה, והוא לא מאמין כי ירצה להתעסק איתם. בהמשך שאל החוקר על האירוע שהתרחש עם חזי. אלכס סיפר כי חזי הגיע לשני החשודים (לשון המזכר) וביקשם לשלם חוב כספי. או אז תפסו החשוד הנמוך בחולצתו, הצמידו לרכב והזהירו כי לא ידבר אליו ככה. במקביל, הגבוה מבין השניים, התכופף לחפש דבר מה - אלכס סבור כי חיפש מוט או ברזל - ומשניסה אלכס להתערב, תפסו ודחפו משם.

הודעה נוספת, מיום 31.03.11, הינה של אוסאמה אשהב המשמש כפחח במוסך. המשיב ואחיו נוהגים להגיע אליו ישירות. הוא עצמו לא אוים על ידם. לדבריו הם עובדים עם המוסך כחמש שנים. משנשאל על היחסים בין חזי קצב לבינם השיב כי הם תקינים. באשר לאירוע התקיפה מספר העד שהוא שמע צעקות אך לא ראה תקיפה. באשר לאירוע ההטרדה, מספר העד כי בבוקר החקירה התקשר אליו המשיב, שאל אותו היכן הוא ומשהשיב העד כי הוא במשטרה ניתק המשיב את השיחה. לאחר כחצי שעה התקשר אחיו של המשיב, חאלד, ושאל את העד אם סיים את החקירה, העד השיב בשלילה. לאחר חצי שעה נוספת התקשר המשיב בשנית לעד ושאלו את יצא מהמשטרה, משהשיב העד בשלילה שאל המשיב "עוד לא?" (שורה 51) ולבסוף ניתק.

הודעתו של אוסמה הותירה בי את הרושם כי העד חושש מהמשיב ואחיו. את אירוע התקיפה נגד חזי, בעל המוסך, זוכר הוא כצעקות בלבד - בניגוד לדחיפות והסטירות המתוארות על ידי חזי ואלכס שבא לסייעו, את מעורבותו באירוע זוכר כמעבר ליד הניצים ו"זריקת" הערה מרגיעה - זאת בניגוד להודעת חזי, שתיאר כי אוסמה ניסה לסייע ונדחף אף הוא ומשנשאל אם יסכים לבדיקת פוליגרף - סירב. שאלותיו של החוקר האם פוחד הוא מהמשיב ואחיו ובשל כך נמנע מלהרחיב בדברים, מעידות כי השוטר אשר גבה העדות, שותף לתחושה  כי העד מסר חלקי דברים.

האירוע השני המתואר באישום הראשון הינו תקיפת העובד אהוד בבין. ממזכרו של השוטר מרדכי חרוץ, מיום 31.3.11 עולה כי הלה סירב למסור הודעתו בכתב. בתשאולו סיפר כי השניים הגיעו במשך שנים למוסך עם רכבים לטיפול, ובבואם, הטילו אימה על העובדים, אשר היו "רצים כמו עכברים" בשל פחדם. העד תיאר אירוע שהתרחש לפני כחודש, בו הגיעו השניים למוסך בעת שהיה  בהפסקת אוכל ודרשו כי יגיע לטפל ברכבם, משסירב ניגשו אליו והכו אותו באגרופיהם. העד הצהיר כי יתלונן במשטרה, ועל כך השיבו לו כי אם יעשה כן, יפגעו בו, ואף פירטו כי הוא לא יידע כי הדבר נעשה על ידם, לפי שיבואו רעולי פנים. אחר דברים אלו שאלוהו למקום מגוריו. משניסה העד להתקשר ממכשיר הטלפון הנייד שלו, לקח אותו ממנו המשיב וניסה לשוברו.

במקום זה אציין, כי אירוע התקיפה האמור תועד במצלמות האבטחה שבמקום, כפי שעולה ממזכר מיום 4.4.11, של השוטרים הגר זלדה ואיגור אייזמן, אשר צפו בתיעוד מצלמות האבטחה שבמוסך.

בהמשך תשאולו נשאל העד לתחושותיו בהגיעם של השניים למוסך והשיב כי בעת שרואה אותם הוא חש פחד, כעס וגועל. בנוסף, הדגים בפני החוקרים את טון דיבורם ופרצופם הכועס של השניים, בפניותיהם לעובדים במוסך, ובעת שדורשים הם דבר מה.

מעימות שהתקיים בין המשיב לאהוד, נראה כי זה האחרון מתקשה להתעמת עם המשיב, ולהטיח בפניו את טענותיו. במזכר מיום 11.5.11, מתאר השוטר מרדכי חרוץ, כי בצפייתו בתיעוד העימות בין השניים, הבחין כי בעוד הוא, השוטר, היה עסוק בהקלדה, נעץ המשיב באהוד מבטים מאיימים, כאשר במקביל הסיט  מבטיו לעבר החוקר, מעת לעת, לוודא שאינו מביט בו.

בנוסף, ציין העד בתשאולו, כי המשיב ואחיו הגיעו למוסך יום קודם למסירת הודעתו זו, לקחו את חזי - מנכ"ל המוסך - הצידה, ואמרו כי שמעו שעירבו את המשטרה.

האישום השני - מוסך הידרסטופ:

בהודעת זאב רובל, מיום 31.3.11, מאשר  כי הינו שותף בעסק לתיקוני שלדה ושלפני כשלוש שנים הגיעו אליו המשיב ואחיו, לצורך תיקון רכב. בהינתן להם חשבונית התיקון שילמו השניים רק חלק מהסכום הנקוב. העד מתאר כי הם שבו ולמוסך לתיקונים נוספים, ובכל פעם נהגו להתווכח עימו על המחיר. באחת הפעמים, בה לא הגיעו להסכמה באשר למחיר, פנה העד לאחד מעובדיו, על מנת שזה ינסה להביא את השניים להסכמה. בראותם את פנייתו לעובד, ניגשו המשיב ואחיו לעד, ושאלוהו מדוע הוא מערב את העובד, תוך שחאלד מניח אצבעו מתחת לסנטרו של המשיב והזהירו שלא לעשות זאת בשנית. לאחר מכן דחפו בחזה, והעד נפל וספג מכות יבשות. במקביל חיזק המשיב את איומו של אחיו באיומים מילוליים. מאותו אירוע החליט העד כי יחדל ממתן שירותים לשניים, ובהגיע הללו פנו לעובדי המוסך ישירות, כמי שנותנים להם שירות באופן פרטי. משנשאל מדוע לאחר אירוע התקיפה המשיך לתת לשניים שירותים, השיב כי פחד להיכנס עימם לצרות. לגבי התשלום, סיפר כי השניים קבעו את הסכום שישלמו, ובעוד שבתחילה שילמו הם מחצית מהסכום שדרש העד, עם חלוף הזמן, אפילו סכום זה ירד.